מאכלי פורים

מאכלי חג פורים

בחג פורים  יושבים יחד עם בני המשפחה לסעודה חגיגית.

מצווה להרבות בסעודה נאה ומכובדת כל אדם כפי יכולתו.

נוהגים לאכול לחם (או חלה / פיתה / לחמניה וכו') בכמות של 54 סמ"ק (כביצה) או לפחות 27 סמ"ק (כזית).

וכן מצווה להרבות במאכלים משובחים.

יש אומרים: שצריך להקפיד להגיש דווקא בשר בקר.

ויש אומרים: שניתן להגיש גם בשר עוף.

(במאמר המוסגר נזכיר את דברי הרמב"ם שמוטב לו לאדם להרבות בנתינת מתנות לאביונים, מאשר להרבות במצוות האחרות של החג, כי כלפי הקב"ה השמחה המיוחדת ביותר היא הנתינה לעניים שיוכלו גם הם לחגוג את החג בכבוד)

שתיית יין יותר מהרגילות

מצווה לשתות יין יותר מהרגילות כפי שאמרו חז"ל ונפסק להלכה "חייב אדם להשתכר בפורים עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי".

מנהג נוסף שאמנם לא קשור למאכלי פורים, הוא לקשט את שולחן החג בנרות כפי שאומר הפסוק במגילת אסתר 'ליהודים היתה אורה'.

מאכלי פורים מיוחדים שעברו במסורת היהודית

להלן נפרט סוגי מאכלים מיוחדים שנהוג בעם ישראל לאכול בחג הפורים, חשוב לציין מדובר במנהג שעבר במסורת ולא הלכה שכתובה בשולחן ערוך.

אזני המן

מנהג יהודי עתיק לאכול בפורים מאפה משולש העשוי מבצק וממולא במילית מתוקה לדוגמא שוקולד / פרג / קינמון וכו', אשר מכונה אוזן המן.

קראו בהרחבה במאמר נפרד למה אוכלים אוזני המן?.

קרפלך

בקהילות אשכנז נהוג לאכול בחג הפורים מאכל העשוי מבצק וממולא בשר ונעשה על ידי בישול במים (בתוך המרק) ומכונה בשם "קרפלך".

גם במרוקו יש שנוהגים להגיש על השולחן לביבות שבתוכם ממולא בשר ושקדים.

זרעונים

יש שנהגו בעם ישראל לאכול בליל פורים 'זרעונים' זכר לזרעונים שהיו אוכלים דניאל וחנניה מישאל ועזריה, בבית המלך.

כפי הנאמר בנביא דניאל פרק א' פסוק ט"ז "ונותן להם זרעונים" ודניאל קשור לפורים מפני שדניאל הוא התך משרי המלך אחשוורוש שמופיע במגילה בהקשר של סיפור פורים.

בשר מעושן

ישנם שנהגו בעיקר מקרב האשכנזים (מנהג שפחות ידוע) לאכול בשר מעושן בפורים שהרי אופן הכנת בשר מעושן הוא ע"י תלייה בעשן וזה רמז ומזכיר את תליית המן.