דבר תורה לפורים

דבר תורה לפורים

נאמר בתלמוד מסכת מגילה דף ז' עמוד ב' בהקשר של מצוות סעודת פורים

״אמר רבה, חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

הכוונה שחובה על האדם להשתכר בחג הפורים עד שיגיע לרמת שכרות שלא מבין בין ארור המן לברוך מרדכי.

ובהמשך הגמרא נאמר 

"רבה ורב זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי

איבסום (נשתכרו)

קם רבה שחטיה לרב זירא = קם רבה ושחט את רבי זירא

למחר בעי רחמי ואחייה.– למחרת ביקש מהקב"ה רחמים והחיה אותו.

לשנה אחרת אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי – לשנה הבאה ביקש רבי זירא לערוך שוב כמו שנה שעברה סעודת פורים.

אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא".

הבנת הסיפור

מכיוון שסיפור זה הובא בהמשך לפסק שבגמרא

"מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע…"

והסיפור מלמד אותנו איך ראוי לקיים את מצוות משתה ושמחה של חג הפורים על ידי כך שקוראים איך הצדיקים רבה ורב זירא קיימו זאת בפועל ממש.

ברור שצריך לפרש שהסיפור היה כפשוטו, שלכן למדים מכך הלכה, ועוד שהרי מפורש בגמרא שרבה החיה אותו לאחר פטירתו.

הקושי בהבנת סיפור הגמרא

ישנם קשיים בהבנת סיפור הגמרא:

א. איך ייתכן שרבה נכשל בעניין של הריגה חס ושלום?

ב. לא מובן איך רבה מזמין שנה הבאה שוב את רב זירא, לחגוג עמו את משתה חג פורים?

ג. תשובת רב זירא לרבה לא מובנת מה הפירוש "לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא"

מלשון זה משמע שאם היה מובטח שיתרחש לו שוב נס, היה מסכים לחזור על המעשה שנה לאחר מכן?

ביאור הרבי מליובאוויטש – דבר תורה לפורים

שתיית היין של רבה ורבי זירא הייתה במטרה שעל ידי השתיה יתגלה אצלם "יין שבתורה".

וכך אכן היה על ידי השתיה בסעודה זו נגלו אצלם סודות ורזי תורה נעלים ביותר.
למרות ששניהם השתכרו, רב זירא הגיע לכלות הנפש עד שנפרדה נפשו מגופו אבל רבה נשאר נשמה בגוף. 

הסיבה להבדל ביניהם : רבה היה לו שכל רב יותר כפי שמתבטא בשמו "רבה" אשר מסמל "גדלות" ואילו רב זירא היה קטן ממנו ביכולת שכלו וכמרומז בשמו  "זירא" מלשון "זעירא" שמורה על "קטנות".

רבה היה מסוגל לקבל את עוצם הגילוי של רזי התורה, מה שאין כן רב זירא לא יכול היה להכיל זאת בכליו ולכן  כלתה נפשו ונפרדה מהגוף.

ביאור הלשון שחט

כעת נסביר מה הפירוש "שרבה שחט את רבי זירא"

בפשטות משמעות שחיטה היא הריגה חס ושלום.

מסביר הרבי באופן אחר, תוכן עניין השחיטה הוא משיכה והעלאה.

לדוגמא בעת שחיטת בהמה ולאחר מכן שאדם אוכל את הבשר, לקחו את סוג החי והעלו אותו לסוג המדבר.

וזהו התוכן של "רבה שחטיה" – שהעלה את רב זירא למדרגה גבוהה יותר, ע"י זה שגילה לו סודות ורזין דתורה, הרבה יותר ממדרגת רב זירא, עד שהוא לא יכל להכיל, ובגלל זה כלתה נפשו ונפרדה מגופו.

ההסבר על השאלות נשאלו

א

הפטירה של רב זירא משמעותה כפשוטו, אבל לא על ידי שפיכות דמים חס ושלום אלא ע"י עניין נעלה שרבה גרם לרב זירא כלות הנפש.

ב

הסיבה שרבה הזמין שוב את רבי זירא משום שחלפה שנה נוספת של התעלות בעבודת ה' של רב זירא.

חשב רבה שכעת יוכל רב זירא לקבל גילוי נעלה מבלי שיגיע לכלות הנפש לכן הציע לו לחגוג שוב סעודת פורים.

ג

בוודאי שרב זירא היה שמח להתעלות רוחנית נפלאה שכזו, לכן אם היה מובטח לו מראש שבודאי תחזור נשמתו לגופו, לא היה מוותר על כך.

אלא שמכיוון  שלא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא לכן נאלץ להימנע מכך.

מידע שימושי

באתר חג הפורים של בית חב"ד ניתן לקיים את מצוות מתנות לאביונים אונליין, באפשרותכם ללמוד גם את הלכות מחצית השקל ושאר מצוות היום:

קריאת מגילה

נתינת משלוח מנות

עריכת משתה ושמחה