שושן פורים

שושן פורים - קבעו החכמים זמנים שונים בין הערים ליום חגיגת הפורים קראו בהרחבה במאמר שלפניכם

שושן פורים

התרומה באמצעות ביט / אשראי / פייפאל.

ניתן לתרום גם בהעברה בנקאית: בנק מזרחי סניף 487 חשבון 547058 ע"ש בית חב"ד.

לאחר ההעברה נא תעדכנו כאן כדי שנפיק קבלה על שמכם בהמשך החודש.

הקבלה מוכרת לצרכי מס (סעיף 46).

חג פורים מציין את נס ההצלה של עם ישראל מדי המן הרשע שרצה להשמיד את כל היהודים בימי האימפריה הפרסית.

באתר הפורים של בית חב"ד תלמדו את מצוות ומנהגי היום וכל מה שצריך לדעת על חג פורים.

בנוסף באפשרותכם לקיים את מצוות מתנות לאביונים ומחצית השקל באמצעות בית חב"ד בביט או אשראי.

התרומות באתר מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46.

סליקת הכספים באמצעות עמותת בית חב"ד קרית שמונה שע"י צעירי אגודת חב"ד (ע"ר) 

תוכן עניינים

שושן פורים – המושג

חג פורים מתפצל לשני מועדים, יהודי רוב העולם חוגגים את החג ביום י"ד אדר, ואילו יהודי שושן הבירה חוגגים את החג ביום ט"ו.

מכאן השם הנפוץ בעם ישראל ליום ט"ו אדר – "שושן פורים".

הסיבה לכך: בכל העולם נלחמו ביום י"ג ולמחרת נחו מהמלחמה, לכן קבעו חג ביום י"ד אדר.

ואילו בשושן הבירה נלחמו גם למחרת ביום י"ד אדר ורק לביום ט"ו נחו מהמלחמה, ולכן גם קביעות החג הינה ביום ט"ו.

ערים מוקפות חומה

עוד תקנו החכמים, שכל עיר המוקפת חומה מימות יהושוע בן נון יקבע לחגוג בה את החג ביום ט"ו כמו בשושן הבירה.

כיום העיר היחידה שבוודאות הינה מוקפת חומה מימות יהושע היא ירושלים.

שושן פורים בערים שיש בהם ספק

ישנם ערים שיש ספק האם היו מוקפות חומה מימות יהושוע לדוגמא: צפת, טבריה, חברון, יפו, ועוד ערים נוספות.

המנהג בהם לקחת את יום י"ד כיום החגיגה העיקרי.

ולמחרת ביום ט"ו, לחגוג גם אבל רק לחומרא ולא מעיקר הדין, לכן מקרא מגילה מתקיים גם ביום השני ללא ברכה.

ושוב מקיימים פעם נוספת את מצוות חג הפורים משלוח מנות, מתנות לאביונים, וחוגגים סעודה חג נוספת.

נציין שבתפילה לא אומרים ועל הניסים.

מה דין אדם ששנה מקומו?

ישנם דיונים ודעות רבות ונביא בס"ד את פסק ההלכה בנידון:

בן עיר רגילה שעלה לירושלים

נצטט מספר מצבים:

מקרה א' – יחגוג שושן פורים לכל הדעות

במקרה דלהלן יחגוג את החג ביום ט"ו כמו בירושלים ולא בי"ד בהתמלא כל  התנאים הבאים.

  1. יצא ממקום מגוריו לירושלים לפני עלות השחר של יום י"ד.
  2. נשאר לישון בירושלים ביום ט"ו אדר.
  3. מעשיו היו בכוונה מלאה מראש על דעת להישאר בירושלים.

מקרה ב'

אדם נסע לירושלים לפני עלות השחר של יום י"ד אבל כוונתו היתה  לחזור ולהיות בי"ד אדר בעיר הרגילה.

בין אם חזר למקומו לעיר הרגילה או לחילופין שבסופו של דבר שהה בירושלים .

ההלכה קובעת שיש לחגוג את החג ביום י"ד ויעשה פורים נוסף מחומרא בגלל שיש בנידון מחלוקת הפוסקים שיש הטוענים שהעובדה ששהה ביום י"ד בעיר ירושלים גורמת לו להתחייב לפי תאריך של ט"ו למרות שדעה זו לא נפסקה להלכה אבל אנו חוששים לה,

*העובדה שחוגגים פורים לחומרא מתבטא בכך שאת מגילת אסתר יקרא ללא ברכה.

מקרה ג'

אדם יצא מעירו לירושלים לאחר עלות השחר של יום י"ד מתוך כוונה להישאר בירושלים ביום ט"ו (אפילו להישאר בחלק מהיום לאחר עלות השחר).

יש לחגוג את עיקר הפורים ביום י"ד, ולמחרת ביום ט"ו לחגוג שוב את הפורים לחומרא, כפי שכתבנו לעיל קריאת מגילה ללא ברכה.

הסיבה שצריך לחגוג לחומרא משום מחלוקת הפוסקים בנידון.

אדם יצא מירושלים לעיר רגילה

מקרה א'

חוגג ביום י"ד אדר בהתקיים התנאים הבאים:

  1. שהה בעיר הרגילה ביום י"ד אדר בעלות השחר, ונשאר שם גם למחרת בעלות השחר של יום ט"ו.
  2. הנ"ל היה מתוך כוונה מלאה.

מקרה ב'

היה בכוונה ביום י"ד בעיר רגילה, וחזר לירושלים לפני עלות השחר של יום ט"ו

חוגג פורים ביום י"ד מהדין ושוב פעם נוספת שושן פורים מחומרא.

מקרה ג'

יצא מירושלים לאחר עלות השחר של יום י"ד ונשאר בעיר רגילה בעלות השחר של יום ט"ו

הפסיד את חג הפורים ויקיים את המצוות מחומרא ללא ברכה בשני הימים, ולכתחילה יש להימנע מלהגיע למצב זה.

תרומת זכר למחצית השקל

מחצית השקל תורמים ביום תענית אסתר י"ג אדר.

שושן פורים