המלך אחשוורוש
המלך אחשוורוש - סיפור חייו ומשמעות שמו.
ברוכים הבאים לאתר 'פורים עם חב"ד'
בפורים מציינים את נס ההצלה של היהודים מדי המן הרשע בימי האימפריה הפרסית.
באתר תלמדו את הלכות ומנהגי היום, וכל מה שצריך לדעת על החג.
בנוסף באפשרותכם לקיים את מצוות מחצית השקל ומתנות לאביונים בהידור דרך האתר בביט או כרטיס אשראי.
תוכן עניינים
מי היה המלך אחשוורוש?
אחשוורוש היה מלך בימי האימפריה הפרסית.
אחשוורוש הוא הדמות המרכזית בסיפור פורים ומגילת אסתר.
אביו של המלך אחשוורוש היה כורש-מלך פרס ואימו היתה הבת היחידה של דריוש מלך מדי.
אחרי מותו של דריוש ירש כורש את מלכות מדי, ולאחר מכן אחשוורוש ירש את המלוכה מאת אביו, (בחז"ל יש גישה נוספת שאחשוורוש לא היה ממשפחת מלוכה, אלא השתלט עליה בכוח)
על כמה מדינות שלט המלך אחשוורוש
כתוב במגילת אסתר "ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה"
אשחוורוש מלך על מאה עשרים ושבע 127 מדינות.
כיבוש המדינות
אחשוורוש גייס צבא וכבש עוד מאה עשרים ושבע מדינות, נוסף למדינות שירש מאביו.
יש אומרים שהוא כבש קודם שבע מדינות חזקות, לקח מהם אנשים וכבש בעזרתם עוד עשרים מדינות שהיו שקולות כמאה מדינות.
ממדינות אלה לקח אנשים לצבאו וכבש עוד מאה מדינות.
לכן נאמר במגילה שבע ועשרים ומאה מדינה. מדינות אלה הן המדינות, שהוא כבש בעצמו.
משמעות שמו
שמם של מלכי פרס ומדי היה ארתחשסתא, וכך היה צריך אחשורוש להיקרא.
הוא נקרא אחשורוש, ואת השם שלו דורשים בכמה אופנים:
- אחש וראש – הוא נקרא כך על שם גדולתו. אחש בארמית – אדם גדול, וראש בעברית.
- חש וראש – מי שנזכר בו היה חש בראשו, משום שלא ידע איך להתמודד עם מלכותו הקשה.
- שחור אש – בימיו הושחרו פניהם של ישראל כשולי קדירה.
- אח של ראש – הוא נהג כמו נבוכדנצאר שנקרא ראש, הוא גם נולד במזל מאדים ושפך דמים כמו נבוכדנצאר.
- אח רש – בימיו סבלו בני ישראל מעניות קשה.
תקופת מלכותו
המלך אחשוורוש מלך בשנת ג'שצ"ב לבריאת העולם, היה זה בסוף שבעים שנה של גלות בבל, בני ישראל ציפו להיגאל, אך לא נגאלו באותו זמן, משום שעדין לא היו ראויים.
הנדר
דריוש וכורש נלחמו בבלשצר, אך הפסידו. בלשצר עשה משתה לרגל הניצחון. במשתה הוציאו את כלי המקדש ושתו בהם יין.
באותו לילה ראה בלשצר יד שהופיעה וכתבה על הקיר: "מנא מנא תקל ופרסין". בהמשך הלילה נהרג על ידי עבדו, כורש ודריוש הגיעו לארמונו והרגו את כל יושביו, מלבד ושתי, שאותה הביאו לאחשורוש.
דריוש הכיר שיד הקב"ה פעלה את הנס הגדול, כעונש לבלשצר על שהשתמש בכלי המקדש, ולכן נדר לבנות את בית המקדש ולהחזיר את כלי המקדש למקומם.
הנדר נשכח, עד שבא זרובבל והזכיר לו. דריוש קרא לכורש, המליך אותו במקומו וזרז אותו לבנות את בית המקדש.
אחשוורוש מבטל את בנין בית המקדש
ששים אלף פועלים התחילו להניח יסודות לבית המקדש, כורש התחייב לשלם את שכרם.
עברו שנתיים וחצי, כורש מת ובמקומו מונה למלך בנו אחשוורוש.
באותו זמן הוא מקבל אגרת שנשלחה ביוזמתו של המן לשכנעו שיבטל את בניין המקדש בטענה שהיהודים ימרדו בו ולא ישלמו לו מיסים, אם יתיר להם לבנות את בית המקדש.
אחשוורוש משתכנע ומבטל את בניין בית המקדש, ואת הכלים לוקח לעצמו.
אופיו של אחשוורוש
חז"ל אומרים על הפסוק: "ויהי בימי אחשוורוש, הוא אחשוורוש"
אחשוורוש היה רשע בתחילתו ונשאר רשע עד סופו, בתחילת המגילה מסופר שהוא הזמין את ישראל למשתה לא מתוך טוב לב אלא התכוון להכשיל אותם, שיעברו על התורה. מתוך מטרה שיקל עליו לגזור עליהם גזרות.
בימיו התרוששו ישראל והושחרו פניהם.
יש אומרים שהוא היה מלך פקח, משום שבמשתה שעשה הקדים את הרחוקים, ויש אומרים שמלך טיפש היה, גס רוח, הפכפך וממהר לכעוס.
אחרית וראשית שלו
במדרש נאמר שהמילה אחשוורוש מרמזת על הקב"ה, שאחרית וראשית שלו. ועוד נאמר, כי כל מקום שמוזכר במגילה המלך, ללא תוספת המילה המילה אחשוורוש, מדובר על הקב"ה.
משתה אחשוורוש
מסופר במגילת אסתר: בשנה בשלישית למלכותו אחשוורוש עורך משתה מפואר מאד ובלשון הפסוק
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל־שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל ׀ פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו׃
בְּהַרְאֹתוֹ אֶת־עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת־יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם"
הסיבה למשתה החריג, משום שלפי החישובים של אחשוורוש עברו 70 שנה מעת חורבן בית המקדש הראשון ולפי הנבואה עם ישראל צריך לחזור לארץ ישראל ולבנות בית מקדש שני.
כעת משהנבואה לא מומשה הרגיש אחשוורוש בטוח ומוגן שיותר היהודים לא יחזרו לבנות בית מקדש נוסף וישארו להיות תחת שליטתו, משכך הוציא את כלי המקדש שנשבו על ידי מלך בבל וקשט על ידם את המשתה בהפגנתיות.