ושתי

ושתי המלכה - מי היתה ושתי המלכה

ושתי המלכה

חג פורים מציין את נס ההצלה של עם ישראל מדי המן הרשע שרצה להשמיד את כל היהודים בימי האימפריה הפרסית.

באתר הפורים של בית חב"ד תלמדו את מצוות ומנהגי היום וכל מה שצריך לדעת על חג פורים.

בנוסף באפשרותכם לקיים את מצוות מתנות לאביונים ומחצית השקל באמצעות בית חב"ד בביט או אשראי.

התרומות באתר מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46.

סליקת הכספים והפקת קבלות תרומה באמצעות עמותת בית חב"ד שדרות שע"י צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ע"ר ח.פ 580177434.

תוכן עניינים

מי הייתה ושתי המלכה

ושתי המלכה היתה אשתו של המלך אחשוורוש, שמלך מהודו ועד כוש, מאה עשרים ושבע מדינות.

מוצאה

ושתי היא ביתו בלשצר מלך, בבל ונכדתו של נבוכדנצר מלך בבל, שהחריב את בית המקדש הראשון.

ושתי בסכנה בבית אביה

כורש ודריוש רצו לכבוש את בבל. בלשצר ניצח אותם ועשה משתה לכבוד הניצחון. במשתה הוציא את כלי המקדש לשתות בהם יין. בתום המשתה, כאשר ישן, הופיעה יד ורשמה על הקיר: מנא מנא תקל ופרסין. דריוש נבהל, ולא הבין את הכתוב.

הם הביאו את דניאל הנביא, שיתרגם את הכתוב. דניאל אמר שמשמעות הדברים היא שתמה מלכותו, והיא תינתן למדי ופרס, כעונש על כך, שחילל את כלי המקדש. עוד באותו לילה נהרג בלשצר על ידי העבד שלו. לאחר הריגתו, נכנסו כורש ודריוש לביתו של בלשצר וציוו להרוג את כל בני ביתו.

הצלתה

ושתי היתה ישנה בזמן שאנשי כורש ודריוש הרגו את בני ביתו של אביה בלשצר. כאשר התעוררה, ראתה אנשים הורגים אחד את השני. היא חיפשה את אביה והלכה למקום בו הוא אמור היה להימצא. זה היה בלילה, וחושך שרר בבית. היא נפלה לרגליו של דריוש, כי חשבה בטעות שהוא אביה. דריוש ראה אותה וריחם עליה. הוא ציווה על אנשיו, שלא יהרגו אותה.

נישואיה למלך אחשוורוש

דריוש לקח את ושתי לאישה עבור אחשוורוש בנו. היא היתה אז בת שתים עשרה שנה בלבד. אחשוורוש המתין לה עד שהגיעה לגיל שמונה עשרה ונשא אותה לאשה. אחשוורוש עשה משתה גדול לכבוד נישואיו. הוא הזמין גם את היהודים, במטרה להחטיא אותם.

המשתה

גם ושתי עשתה משתה בבית המלך לנשי השרים של מאה עשרים ושבע מדינות ושפחותיהן. גם היא רצתה להחטיא את בנות ישראל, שייהנו מהסעודה, וגם היא התפארה והראתה לנשים את כל עושרה. במהלך הסעודה היא חיללה את בגדי הכהן הגדול ולבשה אותם.

המשתה השני

המשתה השני התחיל בתאריך ד' בתשרי ונמשך שבעה ימים, עד יום הכיפורים. ביום זה בני ישראל עסוקים בתענית ובתפילה, והשטן אינו יכול לקטרג עליהם. ביום השביעי של המשתה, הוא יום הכיפורים, שחל בשבת, קרא אחשוורוש לשבעת הסריסים המשרתים אותו ואמר להם להביא את ושתי בכתר מלכות. הוא רצה להראות לעמים ולשרים את יופיה. יש אומרים ש- ושתי היתה אחת מארבע הנשים היפהפיות ביותר שהיו בעולם.

סירובה של ושתי

הדרישה של אחשוורוש פגעה בכבודה של ושתי, והיא זלזלה בו. היא אמרה שיגידו לו שבארמונו של אביה לא היה ראוי להיות אפילו ממונה על האורוות, אלא רק להוציא את זבל הסוסים. עוד אמרה שאביה היה שותה כנגד אלף אנשים, ולא דיבר שטויות כמו אחשוורוש. היא גם התביישה לבוא, משום שפרחה צרעת על גופה וצמחה לה בליטה מעין זנב.

רשעותה

ושתי הייתה מרשעת גדולה. היא נהגה להתעלל בבנות ישראל, להשפיל ולבזות אותן, מאלצת אותן לחלל את השבת ולעשות מלאכות אסורות דווקא ביום זה. 

כל זאת משום שידעה, ששמירת השבת מקרבת את הגאולה של עם ישראל, ופחדה שהגזירה של שבעים שנות גלות בבל תתבטל, בזכות שמירת השבת של ישראל.

שהרי ידוע  "כל השומר שבת קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה". זאת הסיבה ש-ושתי התאמצה בכל כוחה לבטל ולעקור את השבת, כדי שלא תהיה לבני ישראל תקוה לגאולה ולבניין בית המקדש.

מידה כנגד מידה

המפלה של ושתי באה ביום השבת. חמתו של המלך בערה בו והוא ציווה להורגה בעצתו של המן. היא גרמה לחילולי שבת, והשבת נפרעה ממנה. ושתי נידונה למוות בשריפה. כך התקיימה הנבואה של ישעיה על אחריתה של בבל: "והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד".

ושתי המלכה