בגתן ותרש

מיהם בגתן ותרש?

סיפורם של בגתן ותרש הוא מן הפרקים הקצרים אך הטעונים ביותר במגילת אסתר. שני שמות, שתי דמויות שוליות לכאורה, ובכל זאת – בלעדיהם ייתכן שכל סיפור פורים היה נראה אחרת. מה באמת עומד מאחורי הקשר שלהם? מדוע המגילה טורחת להזכירם בשמם, ומה ניתן ללמוד מהם לדורות?

בגתן ותרש היו משומרי הסף של המלך אחשוורוש – תפקיד רגיש במיוחד, הקרוב ביותר למרכז הכוח. הם לא היו שרים בכירים או יועצים מדיניים, אלא אנשי מערכת, “אנשי אחורי הקלעים”. דווקא מהמקום הזה, שבו האמון הוא מוחלט והפיקוח מצומצם, נולד הקשר.

המגילה מספרת כי “ביקשו לשלוח יד במלך אחשוורוש”. לא מפורט המניע: האם מדובר בפגיעה אישית? מאבקי כוח פנימיים? תחושת קיפוח? חז״ל והפרשנים הציעו הסברים שונים, אך המגילה עצמה משאירה חלל – אולי כדי ללמד שלא תמיד הסיבה חשובה כמו התוצאה.

הקשר שנחשף – ולא במקרה

הקשר של בגתן ותרש נחשף בזכות מרדכי, שישב בשער המלך ושמע את הדברים. אך הפרט המעניין הוא האופן: הם דיברו בשפה זרה, מתוך הנחה שאיש לא יבין. דווקא כאן מתברר עומק ההשגחה – מרדכי כן הבין, והעביר את המידע לאסתר, ואסתר למלך.

המעשה הזה מציל את חייו של אחשוורוש, אך בשלב הראשון אינו מתוגמל. מרדכי אינו מקבל כבוד, תפקיד או פרס. הכול נרשם “בספר דברי הימים” – ונשכח. לכאורה.

למה חשוב שהמעשה “נשכח”?

כאן טמון אחד היסודות המרכזיים של מגילת אסתר: עיתוי. אילו מרדכי היה מתוגמל מיד, ייתכן שהמן לא היה מתרומם, או שהמהפך הדרמטי לא היה מתרחש באותו אופן. דווקא הדחייה, השכחה הזמנית, היא שמאפשרת בהמשך את המפנה הגדול בליל נדידת שנת המלך.

במבט לאחור, מתברר שבגתן ותרש אינם רק “הרעים הקטנים” של הסיפור, אלא חוליה קריטית בשרשרת. מעשיהם השליליים משמשים כלי לתיקון ולהצלה רחבה.

בגתן ותרש כסמל

במחשבה עמוקה יותר, בגתן ותרש מייצגים תופעה אנושית מוכרת: אנשים הנמצאים קרוב למערכת, אך פועלים נגדה מתוך תסכול, קנאה או תחושת חוסר משמעות. הם אינם המן – האויב המוצהר – אלא סכנה מבפנים.

המסר לדורות ברור: לא תמיד האיום מגיע מהחזית. לעיתים הוא נולד דווקא מהמקומות השקטים, הבלתי נראים. ומנגד, גם מעשה קטן של הקשבה, עירנות ואחריות – כמו זה של מרדכי – יכול לשנות מהלך של היסטוריה שלמה.

הרחבה על הסיפור של בגתן ותרש

בגתן ותרש היו טרסיים קרובי משפחה של ושתי מצד אחד, וקרובים של של המן הרשע מצד שני. הם היו ממונים על שומרי המלך. המלך מינה את מרדכי היהודי במקומם, והם נהפכו להיות שומרים רגילים העומדים לפני שערי הארמון.

כעסם על אחשוורוש

בגתן ותרש כעסו על המלך אחשוורוש הם ראו את מרדכי יושב בשער המלך, בעוד שהם נאלצים לעמוד. בנוסף הם כעסו שמרדכי דן דיני ממונות לפי התורה ולא לפי דיני מדינתם.

הם גם כעסו על כך שאחשוורוש הרג את ושתי קרובתם ומצד שני לקח במקומה את אסתר למלכה ולא את בת המן.

באותו זמן התחוללה מלחמה בין פרס ליוון. בגתן ותרש רצו להרוג את אחשוורוש, לחתוך את ראשו ולהביאו למלך יוון, כדי למצוא חן בעיניו.

בגתן ותרש תכננו לשים ארס נחשים בתוך כוס הזהב של אחשוורוש וכך להמיתו. 

בגתן ותרש דיברו ביניהם בשפתם הטרסית. הם היו בטוחים שאף אחד אינו מבין את השפה הזאת ודיברו בחופשיות רבה, גם בנוכחות מרדכי. הם לא ידעו שמרדכי מהסנהדרין שבקיא בשבעים שפות.

מרדכי שמע והבין את התוכניות שלהם, ומיהר לספר זאת לאסתר.

מרדכי ביקש מאסתר שתספר למלך שזוממים להורגו, אך לא בשמו הפרטי.

הפעם הזאת אסתר שינתה מבקשת מרדכי ואמרה למלך בשמו, היא שמעה ממרדכי, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. והיתה בטוחה שהאמת תצא לאור.

עונשם של בגתן ותרש

המלך אחשוורוש התעורר משנתו וביקש מים. הם שמו את הארס בכוס של זהב והגישו למלך. המלך ידע שהמים מורעלים, ונתן לבעל חיים לשתות את המים והבעל חיים מת. כך אומתה מזימתם של השניים.

המן השתדל להצילם, כי הם היו מנאמניו, אך לא הצליח והם נתלים על העץ כעונש

המעשה נכתב בספר דברי הימים

מרדכי לא קבל שכר על הצלת המלך. הדבר רק נכתב בספר דברי הימים המיוחד למלך, וכך המן לא יכול היה למחוק זאת. הדברים נכתבו בנוכחות המלך, כך שהסופר הכותב לא יכול היה לזייף ולשנות.

בגתנא ותרש

"בלילה ההוא נדדה שנת המלך". (תחילת פרק ו' ממגילת אסתר)

המלך מבקש שיביאו את ספר הזיכרונות וכתוב במגילת אסתר:

וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"

בתחילת המגילה מופיעים השם בגתן, ואילו כאן השם בגתנא.

ההסבר לכך

סופר המלך שמשי שמו, היה מבניו של המן הוא רצה שמרדכי ייענש, ולכן היה מוחק מספר הזכרונות דברים שהם לטובת מרדכי.

שמשי הוסיף את המילה "או" כלומר בגתן או תרש, לפי דבריו רק אחד מהם חטא למלך ובגללו נהרגו שניהם, עובדה ששמה את מרדכי באור שלילי.

המלאך גבריאל הרחיק את האותיות של המילה או, והיא התחלקה לשתיים. האות א' הצטרפה למילה בגתן והאות ו' הצטרפה למילה תרש – כך נוצרו המילים בגתנא ותרש.

נס ההצלה של עם ישראל בזכות כך 

באותו הלילה ששנת המלך נדדה הדברים נקראו לפני המלך, מרדכי קבל את שכרו ומכן הדרך היתה סלולה לנס פורים וביטול הגזירה.