הלכות פורים
הלכות פורים - כל מה שצריך לדעת על החג במקום אחד!
ברוכים הבאים לאתר פורים עם חב"ד.
בעמוד הבא תלמדו את הלכות פורים כל מה שצריך לדעת על סדר הלילה והיום.
בנוסף באתר מפורט כל הלכות החג בהרחבה.
באפשרותכם לקיים את מצוות מחצית השקל ומתנות לאביונים באמצעות האתר אונליין בביט או אשראי.
תוכן עניינים
הלכות פורים – סדר הלילה והיום
לחג הפורים ישנם הלכות רבות, במאמר הבא נתמקד על הלכות סדר הלילה והיום של החג.
באפשרותכם ללמוד גם בהרחבה על:
- 4 מצוות החג.
- מדריך לחג פורים מעודכן לשנה הנוכחית.
הלכות ערב פורים
- מתפילת מנחה שלפני פורים (י"ג אדר בצהריים) לא אומרים תחנון בתפילה[1].
- המנהג לתת 'מחצית השקל' לצדקה במהלך חודש אדר ועד לאחרי פורים, אך אין לומר בזמן הנתינה 'זכר למחצית השקל'[2].
מועד הנתינה:
ישנם כמה דעות מתי עדיף לתת אותם לצדקה, להלן ארבע דעות עיקריות:
- מראש חודש אדר ואילך.
- בתענית אסתר לפני או אחרי מנחה
- בליל פורים אחרי ערבית ולפני קריאת המגילה.
- בפורים עצמו.
למנהג חב"ד[3], חלק מהספרדים[4] וקהילות נוספות, יש לתת את מחצית השקל בתענית אסתר קודם תפילת מנחה (ועל כל אחד לנהוג כפי מנהגו בזה).
הלכות ליל פורים
אָבֵל שנוהג לגשת כשליח ציבור בתפילות שבתוך ה-11 חודשים של האבלות, ניגש גם לתפילות של פורים[10].
תוספת ועל הניסים
בתפילת העמידה אחרי "מודים" ולפני הברכה שלאחריה, מוסיפים ואומרים "ועל הניסים . . בימי מרדכי ואסתר".
אדם ששכח לומר ועל הניסים
השוכח לומר "ועל הניסים" בתפילת העמידה: אם סיים את 'מודים' ("ברוך אתה . . ולך נאה להודות"): ואמר את שם ה', אינו חוזר לומר את 'ועל הניסים'[11].
(יש שנהגו לומר לפני 'עושה שלום'[12]: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר" וכו')[13].
אחר תפילת ערבית
- לאחר תפילת העמידה אומר השליח ציבור "קדיש"[14], וקוראים את מגילת אסתר.
- לאחר קריאת המגילה אומרים[15] "ואתה קדוש"[16] ומסיימים התפילה.
סעודה של ליל פורים
נוהגים לעשות סעודה בליל פורים, אך זה לא הסעודה שעושים בפורים עצמו[17].
הלכות יום פורים
- מתפללים שחרית כרגיל עד אחרי תפילת העמידה.
- לאחר "חזרת הש"ץ" אומר השליח ציבור חצי קדיש, וקוראים בתורה את קריאת "ויבוא עמלק"[18].
- לאחר קריאת התורה קוראים במגילה.
החזרת ספר תורה להיכל
יש שנהגו להחזיר את הספר תורה לארון הקודש קודם הקריאה במגילה, ויש שקוראים במגילה בעוד הספר תורה בחוץ.
(לחלק מהאשכנזים מחזירים את הספר לפני "אשרי"[19] ולחלק מהספרדים מחזירים את הספר לאחר תחילת "ובא לציון"[20] ולפני "ואתה קדוש".
למנהג חב"ד וקהילות נוספות קוראים במגילה בעוד הספר תורה בחוץ[21]).
לאחר הקריאה במגילה מסיימים את התפילה כרגיל[22].
הלכות מצוות החג
במהלך היום יש לקיים את ארבעת מצוות החג:
מאכלים מיוחדים
יש שנוהגים לאכול במהלך היום מאכלים שונים לדוגמא:
>> קראו בהרחבה על מאכלי פורים!
תחפושות
נהגו הילדים[26] ללבוש תחפושות בפורים[27].
יש להיזהר שהתחפושות יהיו צנועות, שלא ילבש גבר שמלת אשה.
שלא יהיו בתחפושת בגדי שעטנז, וכן בגדים המחויבים בציצית ועוד פרטים הלכתיים נוספים.
קראו בהרחבה למה מתחפשים בפורים?
הלכות עשיית מלאכה בפורים
נוהגים לא לעבוד בחג הפורים, ע"פ המסורת היהודית ומובא בספרי ההלכה מי שעושה ביום זה מלאכה אינו רואה סימן ברכה ממנה לעולם.
- זמן איסור עשיית מלאכה מנץ החמה של יום הפורים ועד סיום היום. [יש מחמירים גם בליל פורים לא לעשות מלאכה]
- מלאכות שהם לצורך החג לדוגמא לאפות/ לבשל / לתקן בגדים או תחפושות מותר.
- מי שנאלץ לעשות מלאכה בפורים, שיתייעץ עם רב.
מקורות
[1] שו"ע קלא,ו. סידור בעל התניא לפני למנצח. משנה ברורה קלא סקל"ג.
[2] לגמי מי שכן אמר: בסוגיה זו יש 2 מחלוקות עיקריות: 1: האם יש קדושת שקלים בזמן הזה. 2: באם לא הכריז שזהו "מחצית השקל כופר [נפש]" האם אפשר להחשיבו כנדבה. ראה מנהג אבותינו בידינו מועדים סו"ע רג וע' רד ודו"ק בנסמן שם באריכות ולפועל צידדו להתיר זאת ואכ"מ.
[3] ספר המנהגים עמ' 37.
[4] כה"ח תרצד סקכ"ה-ו.
[10] אגרות קודש ח"ח עמ' רלו.
[11] שו"ע תרפב,א.
[12] יש שאמרו זאת לפני ה'יהיו לרצון' השני ויש שלאחריו (עי' שם בט"ז סק"ג ובמ"ב סק"ד ועוד ובמקראי קדש פורים פ"י הע' יט).
[13] ט"ז שם סק"ג.
יש בזה נוסחאות שונות ולכל אחד יש לנהוג כפי מנהג קהילתו בזה.
[14] לאשכנזים קדיש מלא ולספרדים חצי קדיש.
[15] בפורים שחל במוצאי שבת מסיימים כבכל מצאי שבת.
[16] קטע זה הינו "ובא לציון" בלי המשפטים "ובא לציון . . ואני זאת".
[17] שו"ע תרצה,א. ועי' מג"א סק"ו ופרמ"ג שם וכה"ח שם סק"י.
[18] שמות פרק יז פסוקים ח – טז.
[19] לוח א"י ועי' ביה"ל תרצג ד"ה מוציאין.
[20] כה"ח תרצג סקכ"ח.
[21] שער הכולל פי"א סכ"ב אות ה עי"ש באריכות.
[22] יש קהילות שמוסיפות את מזמור "למנצח על אילת השחר" (תהילים כב) וכל קהילה תנהג כפי מנהגה בזה.
[23] ראה הנסמן בהלכה למעשה פורים פכ"ב ס"ד.
[24] רמ"א תרצה,ב וראה בהלכה למעשה פורים פכ"ב ס"ה.
[25] ספר המנהגים חב"ד עמ' 58 הע' 11.
[26] בעיקר, עי' התוועדויות תשמ"ט ח"ב עמ' 438.
[27] רמ"א תרצו,ח.