סימן תרפ"ח

גמרא מסכת מגילה ב. כרכים מוקפין חומה מימות יהושוע קוראים את המגילה ב ט"ו כמו לדוגמא בירושלים שחוגגים את הפורים למחרת יום זה מכונה בפי ישראל שושן פורים.

בנוסף גם את שאר מצוות היום מציינים בערים מוקפות חומה ביום ט"ו הכוונה למצוות פורים, בכל מקרה מחצית השקל נוהגים לתת ביום תענית אסתר גם בערים מוקפות חומה.

מקור נוסף בגמרא מגילה דף ג:

נצטט את תוכן הדברים כדי שעיר תיהיה בגדר מוקפת חומה צריך שקודם התיישבו בה ורק לאחר מכן יקיפו אותה

עוד למדנו מהגמרא שגם אם החומות נחרבו עדין דין מוקף חומה לא פוקע

עוד מימרא- ואמר ריב"ל כרך שחרב ולבסוף ישב נידון ככרך הכוונה נידון כעיר מוקפת חומה ומסבירה הגמרא שהכוונה שחרב מעשרה בטלנים

נחלקו הראשונים בהבנת הגמרא

שיטת הרא"ש והרמב"ם

למדנו שעיר מוקפת חומה כדי להיות לה גדר מוקף לא צריכה עשרה בטלנים

*עשרה בטלנים הכוונה 10 אנשים שעוסקים בצרכי ציבור.

שיטת הרשב"א

גם עיר מוקפת חומה מימות יהושע צריכה עשרה בטלנים

השולחן ערוך פסק כשיטת הרמב"ם ואילו המשנה ברורה צטט את השיטות השניות כדברי הרשב"א וכתב להחמיר לקרוא מגילה במקומות כאלה גם בי"ד

זמן קריאת המגילה

מדינא מובא במשנה מגילה נקראת גם בימים שלפני חג הפורים אבל בגמרא מובא שבזמן הזה אין קוראים את המגילה אלא בזמנה

בסיבה לכך מצינו אופנים שונים בראשונים:

רש"י

חוששים שאם יקדימו קריאת מגילה יטעות לעשות פסח בסוף שלושים יום

רי"ף

הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה אשר מיד בעת סיום הקריאה נהוג למסור ולקיים מצוות מתנות לאביונים.

רמב"ם כל מה שמקדימים קריאת המגילה לפני פורים זה רק בזמן ששולט מלכות ישראל.

סעיף ב'

נקדים דברי הגמרא

מגילה דף ב: אמר ריב"ל כרך = עיר מוקפת חומה גם ערים 

1. הסמוכות לו
2. הנראות עמו

דינם גם ככרך.

הגמרא שואלת עד כמה? ועונה שיעור מיל שזה שווה כמו מהעיר חמתן לטבריה

מגילה ג: מפרטת שיש פה שתי מצבים

סמוך אע"פ שלא נראה

אם העיר מוקפת חומה נמצאת בבקעה ויכול להיות ערים סמוכות אבל לא נראות

נראה אע"פ שלא סמוך

לדוגמא שהעיר מוקפת חומה נמצאת בראש הר והיא רואה מקומות רחוקים

שאלה- על מה נאמר גדר שיעור מיל?

שיטת הרמב"ם:  נראה וסמוך על שתי הפרטים יש מגבלה של מיל

שיטת רש"י: שיעור מיל נאמר רק לגבי סמוך!

אבל דין נראה לא נאמר כלפיו מגבלות.

שולחן ערוך פסק כשיטת רש"י ע"פ שער הציון.

מה הפירוש נראה-בשם אחרונים

1. יש לראות מקרקע של עיר המוקפת את קרקע של העיר הסמוכה ולא מספיק שרואים רק את ראשי הגגות הסמוכים וגם לא מספיק אם הבן אדם רואה על ידי עמידה על מקום גבוה
2. יש לראות בראיה רגילה ולא על ידי מכשיר עזר
3. אם מקצת הישוב נראה ומקצתו אינו נראה יש מחלוקת אחרונים בנידון כיצד לנהוג אותם אלה שלא נראים
4. ישוב מרוחק נראה וישוב קרוב שאינו נראה יש מחלוקת אחרונים האם שניהם בגדר של נראה או שניהם בגדר של אינו נראה

דין שושן

בשושן הבירה למרות שלא מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון קוראים בה בתאריך ט"ו אדר מפני ששם ארע סיפור פורים והנס הגדול אותו חוגגים לדורות.

סעיף ד' – עיר שיש ספק אם היא אכן מוקפת חומה מימות יהושוע

בגמרא מסכת מגילה מסופר על חזקיה שקרה מגילה בטבריה יומים מספק

בראשונים:

שיטת הרמב"ם: כן הלכה לקרוא את המגילה, ולחגוג את פורים יומיים

שיטת הר"ן: 

חוגים רק ביום י"ד  ודברי הגמרא מידת חסידות הם 

שולחן ערוך פסק כשיטת הרמב"ם – לקרוא יומים ביום י"ד בברכה

ולמחרת בט"ו מספק בלי ברכה.

מקומות בהם קוראים את המגילה מספק

טבריה, חברון , צפת, שכם ,חיפה , עכו ,גוש חלב, יפו לוד, רמלה, עזה בית שאן