סימן תרפ"ו
תענית אסתר
סעיף א'
בחנוכה ופורים מותר להתענות לפניהם ולאחריהם.
כתה המשנה ברורה, שיטת הב"ח ופרי חדש שאסור להתענות בחנוכה לפניו
וכתב המשנה ברורה שלמרות שלשו"ע ליחיד מותר להתענות לפני ואחרי החג אבל אין לגזור תענית ציבור.
סעיף ב'
יש להתענות בי"ג אדר ואם חל פורים להיות בשבת מזיזים את תענית ליום חמישי .
כתב הרמ"א – תענית זו אינה חובה ולכן יש להקל בו לעת הצורך כגון:
- מעוברת
- מיניקה
- חולה שאין בו סכנה
- כואבי עיניים שמצטערים הרבה- ואלה יפרעו אחר כך
שאר בריאים לא יפרשו מן הציבור
חל פורים ביום ראשון והקדימו את התענית אסתר לחמישי וחל ברית מילה מותר לאכול על המילה וידחו ליום שישי את התענית
ס"ק ב' – למה מתענים?
בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג אדר להילחם באויבים והיה צריך להתפלל להשם שיציל את עם ישראל במלחמה
כלל בידינו ולמדנו מהמלחמה שהיתה בזמן משה רבינו עם עמלק, שמשה צם בזמן המלחמה ובפשטות גם בימי הפורים הם קיימו צום.
לכן נהגו כל ישראל להתענות כדי בי"ג אדר לזכור שהשם רואה ושומע כל איש בצרתו כאשר יתענה ועושה תשובה.
ס"ק ג'
- הסיבה שלא מתענים ביום שישי משום שתענית כוללת בתוכה סליחות ותחנונים וזה יכול לפגוע בהכנות לכבוד השבת.
- מי ששכח ואכל יתענה ביום שישי.
- מהרי"ל לא היה מגיד הלכה בתענית אסתר כדי לא להפריע לקהל להיות עסוק בהכנות לחג הפורים, כתב האליה רבה נראה שלימוד בישיבה אינו בכלל זה
- אין אומרים צדקתך בשבת שחל פורים ביום ראשון.
ס"ק ד'
יולדת כל שלושים לכו"ע פטורה מלצום
לאחר שלושים אם מצטערת וודאי שפטורה
אם לא מצטערת מחלוקת:
הישועות יעקב – פטורה
אליה רבה- חייבת לצום
ס"ק ה' – האם חייבים אותם הפטורים לפרוע את התענית במועד אחר?
לישועות יעקב: יש לחלק המצטער בעצם יש עליו חיוב ורק כעת בגלל הכאבים קבל פטור זמני לכן יש צורך לפרוע את התענית אבל יולדת ומעוברת שבעצם פטורות ולא חל עליהם חובה והא ראיה שגם אם אינם מצטערות פטורות עליהם לא חלה חובת השלמה.
הב"ח – בכל אופן יש לפרוע את התענית בזמן אחר.
ס"ק ז'
תענית אסתר שהוקדמה ליום חמישי וחל בה ברית מילה
שיטת הרמ"א לא לצום ויפרעו למחרת
שיטת הט"ז – חייבים כולם לצום למעט בעלי הברית שמותר להם לאכול והם לא צריכים לפרוע את התענית למחר.
מחצית השקל ומתנות לאביונים
