סימן תרצ"א
סימן תר"צ - דיני כתיבת מגילת אסתר
קריאת המגילה היא מהמצוות החשובות של חג הפורים בנוסף לשאר מצוות היום שהם משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה ושמחה.
טרם נתחיל בביאור הסימן, נזכיר שאפשר להעביר תרומת מחצית השקל באמצעות האתר אונליין.
סעיף א'
מגילת אסתר חיבת להיכתב בדיו על גויל או על קלף כמו ספר תורה
גויל פירוש – שהעור עבר עיבוד בצד השער ולא בצד הבשר
מי עפצים וקנקנתום -לכתחילה אין להשתמש בחומרים אלו בדיעבד כשר והשמנה ברורה העיר מה הפירוש בנידון.
צבע
חייב להיות שחור ואילו בשאר צבעים פסולה.
שרטוט
צריך לשרטט את השורות
עיבוד לשמה
השו"ע הביא 2 דעות בנידון אם צריך עיבוד לשמה
חק תוכות
כמו בתורה גם מגילה אם כתב באופן של חק תוכות פסול והעיר המשנה ברורה שאם עשה כתיבה באופן זה רק לכמה מילים בודדות לא גרע ממגילה חסירה שכשרה בדיעבד.
סעיף ב'
מגילה כתובה על נייר או עור לא מעובד פסולה
כתבה כותי או אפיקורס
מגילה פסולה
דיני ספר תורה
רוב דיני ספר תורה חלים על מגילת אסתר למעט מה שנזכר ששונה
דוגמאות לדימיון
- הקף גויל
- צורת האותיות וחסרות ויתירות (העיר הרמ"א שגם אם יש בעיה בחסר ויתיר אם מדובר על מיעוט לא גרע ממגילה שחסר בה אותיות שמיעוטה כשירה)
- לכותבה מן הכתב ורק בדיעבר כשר בשעת הדחק אם כתב שלא מן הכתב
- להוציא כל תיבה מפיו-לכתחילה אבל בדיעבד כשר
פרשה פתוחה או סתומה
יש לעשות את כל הפרקים סתומים ולא פתוחים , פתוח הכוונה שורה חדשה.
כתב פתוח – השו"ע פוסל.
המשנה ברורה בשם המג"א שצטט את תשובת רבי משה ממינץ מכשיר בדיעבד
תגים
מחלוקת בשו"ע
הרמ"א פסק לתיג.
עמוד ריק
כתב השו"ע לתת עמוד ריק בהתחלה ועמוד רק בסוף
ואילו הרמ"א כתב רק בהתחלה ולא בסוף.
עשרת בני המן
יש לכתוב כשירה הכוונה לתת מרוח בין ה"ואת" לשם של הבן המן כיפלים מן הכתב.
סעיף ד
את המילה ויזתא יש להאריך באות ו' משמעות הארכה:
ושתי משמעותיות לעניין יש אומרים בקריאתה ויש אומרים בכתיבתה.
"ואת"
'יש לכתוב את בסופה' הכוונה לכתוב את הואת בסוף השורה ואת בן המן בצד ימין בתחילת שורה.
עשרת
יש לכתוב את "עשרת בסוף הדף ולא להוסיף עוד מילים לאחר מכן
בדיעבד מחלוקת אם מעכב ומשנה ברורה פסק שאם יש מגילה אחרת ואין טורח ציבור יש להעדיף אחרת.
סעיף ה'
תפרה בחוטי פשתן פסולה